משנות השמונים המוקדמות של המאה שעברה, גילרמו פורצ’ינו ערך ניסויים בחומרים שונים על-מנת לייצר עבודות אומנות בעלות נפח. מחקר זה התחיל בבית הספר לאומנות בו-ארט (Beaux-Art) ברוזריו שבארגנטינה, לאחר-מכן המשיך בשלוש שנות לימוד בפקולטה לשחזור ושימור אומנותי באוניברסיטת סורבון בפאריז, צרפת. בזמן לימודיו הוא גילה חומרים ורכש מיומנות בטכניקות קלאסיות.

 

לאחר סיום לימודיו בפאריז, חזר פורצ’ינו לארגנטינה שם ניהל את הסטודיו לשיחזור של ז’אן ב. קאסטניו, בו בוצעו עבודות למוזיאון בו-ארט ברוזריו.

 

בתקופה זו פורצ’ינו התחיל לייצר דמויות עשויות מפיסות בד כרוכות, שהחלקים הנראים של הגוף (ראש וידיים) היו עשויים משעווה ונייר וצבועים בצבע עור טבעי.

 

מאז סוף שנות השמונים, בחר פורצ’ינו לייצר את דמויותיו ואת התפאורה משרף כך שיהיו דומים לדמויות בסדרה קומית בטלוויזיה ובסרטים המצויירים. הם היו בלתי רגילים ובעלי נושא הומוריסטי, כגון: משפחה היוצאת לחופשה במכונית עמוסה לעייפה ובצמיגים ללא אויר או בטנדר אמריקאי ישן ועייף משנות החמישים של המאה הקודמת.

פורצ’ינו משתמש בתצורות תעבורה שונות כגון סירות, מטוסים ואופנועים ואפילו משתמש באמבטיה עבור דיקטטור צבאי. דמויותיו נוגעות תמיד בהומור ובפיקחות ומעבירות נשמה.

 

לפורצ’ינו תערוכות קבועות בצרפת ובארגנטינה.

 

גילרמו פורצ’ינו חי ועובד בפאריז בבית המלאכה שלו הנמצא במרחק מספר צעדים מבית הקברות פייר לשה (Père Lachaise).

 

ניתן להשיג במבחר חנויות מיוחדות, את האומנות הקומית של גילרמו פורצ’ינו, המיוצרת בכמות מוגבלת, ובסדרה ממוספרת, ומתאימה לקבוצה גדולה של אוהבי אומנות. כל יחידה מזוהה ע"י חותמת ומוספר המוטבע בתחתית היצירה.

 

ליצירה מצורף עתון "The Forchino Times" יחד עם אוטוביוגרפיה של פורצ’ינו ותמונות של האוסף שלו. תעודה אותנטית משלימה את אריזת היצירה.